התמודדות ילדים עם מצב בטחוני קשה 

ימים לא פשוטים עוברים על כולנו, ובעיקר על תושבי הדרום.
התקפות הטילים התכופות, שהפכו להיות נחלתם של רבים מאזרחי ישראל, מפרות את השגרה ומכניסות למשפחות רבות חוסר שקט ואי ודאות.

במהלך ימי הלחימה והאיום התמידי מירי טילים ואזעקות, הורים רבים דרוכים ועסוקים בהגנה פיזית על הילדים : מתלבטים האם לשלוח לבית הספר או הגן, מה המרחק מהמקלט או מהממ"ד והאם הוא במרחק סביר המאפשר הגעה אליו בפרק הזמן המוגדר ע"י פיקוד העורף.

יחד עם זאת, חשובה מאוד ההתמודדות עם החלק הנפשי/רגשי.
ילדים בגיל הרך מגיבים לא רק לאיום חיצוני ממשי (בפגיעה או מוות) אלא גם לפחדים של ההורים, לחרדות מהסביבה ולפחדים דמיוניים משלהם.
לחלק גדול מהילדים (במיוחד בגיל הרך) יש ניסיון קצר יחסית בהתמודדות עם מצבי לחץ קשים.
לפיכך, תפקידנו כהורים הוא לתמוך בהם ולהעשיר אותם מניסיוננו.
ילדים מוגבלים בהבנתם הקוגנטיבית ולכן יתקשו להבין ולפרש את המציאות בצורה נכונה, מה שעשוי ליצור תחושת בלבול, אובדן שליטה ולהגביר את החרדות.

כיצד עשויים הורים לסייע לילדיהם בהתמודדות עם המציאות של איום ביטחוני?

ראשית, חייבים לזכור כי להורים יש מקום מרכזי בחיי ילדיהם. ההורים הם למעשה מקור הביטחון והכוח של הילדים, לא רק בגילאים צעירים אלא לכל אורך התבגרותם.
לכן, אין להתפלא שמחקרים רבים מצאו התאמה גבוהה בין תגובות ההורים במצבי משבר ובין תגובות ילדיהם.
הורים רבים אינם מודעים להשלכות תגובותיהם במצבי לחץ על ילדיהם.
ילדים קולטים היטב את המציאות וחובה לדבר איתם ולספק להם מידע גם אם הם לא שואלים. זה חשוב בעיקר משום שהילדים שלנו ייחשפו לאינפורמציה הזו בכל מקרה, ולכן כדאי שההורים יהיו אלה שיעבירו את המידע לילדיהם
נתאר כאן מספר דרכים בהן הורים יכולים לעזור לילדיהם להתמודד בצורה תקינה.

• הגברת המודעות העצמית של הורים - הורים המודעים לתחושותיהם, רגשותיהם ותגובותיהם במצבי לחץ יכולים למצוא דרכים אפקטיביות להתמודדות.
• הורים שמנסים להסתיר תחושות קשות (כגון:פחד, חרדה,יאוש) אותן הם חווים כדי "להגן" על הילדים ייקשו יותר על הילדים שירגישו שההורה מסתיר ממנו מידע. אין להציף את הילדים בכל עוצמת הרגשות אותם אתם חווים, אך המסר צריך להיות : "המצב אכן מפחיד, אבל אבא אמא שומרים עליך".
• רצוי לשתף ילדים ובני נוער בהתנסויות מהעבר עמן הצלחנו להתמודד בצורה מוצלחת.
• יצירת "מרחב בטוח לביטוי" - במצב של איום מתמשך, תפקידם של הורים הוא לגלות רגישות וקשב לצורכי ילדיהם ולמצוא הזדמנויות להבין, להכיל ולתמוך בהם. תהליך זה שבו מנסה ההורה לברר את מכלול תחושותיו, רגשותיו ומחשבותיו של ילדו ביחס לאיום הביטחוני נכנה בשם "יצירת מרחב בטוח לביטוי".
הזמן המתאים לשיחה מסוג כזה הוא כאשר הילד שואל לגבי המצב או סיטואציה מסויימת.
• מתן מידע והסברה - ילדים זקוקים למידע על המתרחש סביבם בכדי לבנות תמונת עולם ברורה יותר ובכך להגביר את תחושת השליטה העצמית. התהליך של יצירת "מרחב בטוח לביטוי" נותן הזדמנות להורים, לא רק להעריך את מידת הבנת ילדיהם את המתרחש, אלא גם לספק מידע מהימן ולתקן תפישות מעוותות בקשר למצב.
מתן מידע על ידי ההורים מאפשר לספק את המידע ברמת הבנתו של הילד ולתקן הבנות שגויות שהילד קלט מסביבתו או מאמצעי התקשורת השונים (טלוויזיה/רדיו).
• ילדים בגיל הרך זקוקים למידע מינימלי, פשוט וקונקרטי עם דגש על מסרים מרגיעים כגון: "אימא ואבא ישמרו עליכם"!
• השתדלו להרחיק את הילדים מהטלוויזיה עד כמה שניתן, והשגיחו על מידת החשיפה שלהם, במיוחד לתמונות ויזואליות שקשות לצפייה.